ההסטוריה של ציפורי

אודות • 18/5/2017 כניסות

אמרו חכמינו: ''ולמה נקרא שמה ציפורי? שיושבת בראש ההר כציפור''

(בבלי, מגילה ו'1).

אם נתמה על דבריהם, שהרי אין גבעת ציפורי גבוהה במיוחד, תיפתר זו משנעלה במדרגות אל קומתו השנייה של מבנה המצודה הניצב בנקודה הגבוהה שעל הגבעה. מן החלונות הפעורים יתגלו לעינינו שלל נופים קרובים ורחוקים כמו ממעוף הציפור.

ועוד נאמר:''ששה עשר מיל חזור חזור ציפורין, הן, הן ארץ זבת חלב ודבש'' (תלמוד ירושלמי, מסכת ביכורים).

סיפורה של ציפורי מתחיל עם ההתיישבות של בני שבט זבולון בעיר ציפורי, שנקראה אז בשם קיטרון, לפני כ-3200 שנה.

בימיו של הורדוס אנטיפס, בנו של הורדוס, הופכת ציפורי לבירת-הגליל ומקבלת מעמד של עיר עצמאית - ''אבטוקרטיס''. בשנת 67 לספירה הנוצרית, בימי המרד הגדול, היתה ציפורי עיר גדולה ועשירה. אנשי ציפורי מחליטים שלא להשתתף במרד ופותחים בפני אספיאנוס את שערי העיר.

ציפורי ניצלה.

דווקא לאחר כישלון המרד הגדול התגבר בציפורי היסוד היהודי הלאומי ובתקופת מרד בר-כוכבא ואחריו, היתה מושב חכמים ומרכז של חיים יהודיים תוססים. נראה שבסוף המאה השניה לספירה, העביר אליה רבי יהודה הנשיא את הסנהדרין וציפורי היתה לתקופת-מה בירת הישוב היהודי האוטונומי בארץ. בסוף המאה השנייה מגיע לציפורי רבי יהודה הנשיא בראש הסנהדרין ומביא לתור הזהב בתולדות ציפורי.

כאן עורך רבי יהודה הנשיא את המשנה ובשנת 200 לספירה חותם אותה.

פריחתה נמשכה לאורך כל המאה השלישית.

עם הכרזת הנצרות כדת מדינה בידי הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס בשנת 324 לספירה, החלה תקופה של קשיים הולכים וגוברים, עד אשר בשנת 351 פורץ בציפורי מרד - ''מרד גאלוס'' (שהיה, כנראה הניצוץ האחרון לריבונות יהודית עד להקמת המדינה בשנת 1948).

בשנת 363 מתרחשת בציפורי רעידת אדמה קשה. מכאן ואילך מתחילה שקיעתה של ציפורי.

בשנת 636 נכבש הגליל בידי המוסלמים וגם ציפורי נכבשת באותה תקופה. שמה מוסב ל ''ספוריה'' ותושביה מחוייבים להתאסלם.

לפני כ-900 שנה, כובשים הצלבנים את ארץ ישראל. תחת שלטונם של הצלבנים שכבשו את הגליל. ציפורי הופכת לחלק מ ''נסיכות הגליל''. הם מקימים את ממלכת ירושלים ויוצאים למסעות-קרב מבסיסם שבציפורי (הקרב בקרני-חיטין). מן הממצאים ידוע כי עד לשנת 1799 חיו יהודים בציפורי ואפשר שגם לאחר מכן.

תחת שלטון הממלוכי דעכה הארץ, נהרסו עריה ועמם חרבה גם ציפורי והפכה לכפר קטן ונידח. במאה ה-18 משתלט הבדואי דאהר אל-עומר על הגליל. בנו אחמד משקם את המצודה בציפורי ובשנת 1745 הוא בונה את קומת הקרקע שלה כפי שהיא נראית היום.

נכתב על פי רשימתו של צביקה סגל, מושב ציפורי, בספר ראשונים