כנס הנהגות המושבים -עדכונים, דיווחים וסיכום הכנס

תנועת המושבים • 19/11/2017 כניסות

אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן

סמינר הנהגות המושבים -
עדכונים, דיווחים וסיכום הכנס


כנס הנהגות המושבים ה- 7 התקיים השבוע בהשתתפות
כ- 650 משתתפים, נציגי מושבים, מכל רחבי הארץ, הגיעו בכדי לדון על הנושאים העומדים והתלויים על סדר היום של המרחב הכפרי –
לרבות קרקעות, חקלאות, חברה וקהילה, ועוד.

לכל ידיעה מצורף לינק לצפייה.
אנחנו ממליצים לצפות בכלל הנאומים והפאנלים

מזכ"ל תנועת המושבים, מאיר צור בנאום הפתיחה: 
"אני גאה לראות כאן את כולם ואת הכוח שכולנו מייצרים כשכולנו ביחד, כל הנהגות המושבים, ראשי המועצות, חברי הכנסת, מזכיר התנועה הקיבוצית ומהארגונים השונים"

לצפייה בנאומו המלא של מאיר צור

 
תנועת המושבים הציגה תכנית לפתרון מצוקת הדיור
מזכ״ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור פתח את הכנס:
"אנחנו יכולים להביא פתרון למצוקת הדיור ולספק כ- 95 אלף יחידות דיור. זה צו שעה. המדינה תרוויח מזה כ- 8.5 מיליארד ₪

מזכ"ל תנועת המושבים, מאיר צור: "אנחנו מציעים מהלך שכולל – מימוש מידי של החלטת מנהל 1399, הבית השלישי בנחלה שיביא באופן מידי ל- 33 אלף יחידות דיור בפריסה ארצית והכנסה של 7 מיליארד ₪ לקופת המדינה. אנחנו מבקשים מקבינט הדיור לקבל החלטה אמיצה בדיור כמו שקיבל אריאל שרון בשנת 1992, צו שעה להסבת מבנים חקלאיים למגורים והבאת מבנים יבילים למשקים. מהלך זה ייצר כ- 45 אלף יחידות דיור באופן מידי. אנו מציעים שהמחיר ליחידות אלה יהיה מחיר מפוקח כך שגם הסוחרים ירוויחו וגם בעלי המשקים. הדבר השלישי הוא בניית מעונות לסטודנטים, כ- 5000 יחידות ליד מוסדות החינוך, יישום החלטת 949 וקידומה באופן מידי. הדבר הרביעי הוא הרחבות קהילתיות במרכז הארץ, צו שעה והורדת דמי ההיוון אשר יאפשר 12 אלף יחידות ויביא 1.5 מיליארד ₪ לקופת המדינה".
עוד אמר מאיר צור: "אנחנו נמצאים ברגע קריטי. על מדינת ישראל להוציא צו שעה ל-15 שנה במחיר מפוקח כפי שעשה שר השיכון  לשעבר, אריק שרון ז"ל בשנת 1992. ככה אנו נוכל  להירתם ולעזור למדינה לפתור את מצוקת הדיור זאת לצד לדאוג לפרנסה של המושבניקים. אני מצפה שמשרד השיכון והמנהל יהיו הכוח המניע לטובת משבר הדיור ולטובת עם ישראל כולו".
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, חגי רזניק: "ככל שנשלב ידיים יחד, אנחנו נחזור ונהיה מרכז בחברה הישראלית"
 
מנכ"ל משרד השיכון והבינוי, חגי רזניק דיבר על מדיניות משרד הבינוי והשיכון במרחב הכפרי: "ככל שנשלב ידיים יחד, אנחנו נחזור ונהיה מרכז בחברה הישראלית. ככל שניזום ונוביל ונלך קדימה ככה כוחנו יגבר. המקומות שאתם מגיעים אליהם זה מדברים על "אנחנו" ולא ב"אני" וה"אנחנו" הזה צריך להתרחב. ככל שאנחנו, כהתיישבות, נגביר את שיתופי הפעולה האחד עם השני ונגיע להסכמות, גם בדיור וגם במקומות אחרים אז כוחנו יגבר".
עוד הוסיף רזניק ואמר: "מדינת ישראל שינתה את הדיסקט. עשרות אלפי אנשים מגישים להגרלות בתכנית למשתכן ומתקיימות המון הגרלות. ועם זאת, עדיין יש חוסר בחיבור לתשתיות. עשינו מיפוי וראינו שיש למעלה מ- 40 אלף תב"עות מאושרות בנגב ובגליל. הנגב והגליל הוא לא סתם אטרקציה. אם אפשר לבנות בית קרקע, אז ניתן לחיות באיכות חיים גבוהה. אבל מעבר לזה הנגב והגליל הוא מרחב ערכי. אנחנו ניקח בזה חלק. יש כאן פוטנציאל אדיר לאותו פתרון לדיור . צריך לייצר מצב שיש אינטרס למושבים ולראשי המועצות לקלוט את האנשים ולתת להם שירותים. אם זה יקרה וכל השותפים כאן יהיו לצדנו, אנחנו נתקדם ונעשה בשיתוף שר השיכון, יואב גלנט".  
ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת:
"למושבים ולמרחב הכפרי תפקיד חשוב במדינת ישראל בשמירה על קרקע"
במהלך הכנס קיים ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת הרצאה מרתקת על ההתיישבות כמנוף לצמיחה כלכלית.
ראש העיר ירושלים, ניר ברקת: "למושבים ולמרחב הכפרי תפקיד חשוב במדינת ישראל בשמירה על קרקע וצריך להרחיב עוד ועוד את הפעילות שלכם. לאחר שהמושבים כתבו פרקים שלמים בהיסטוריה הציונית, עכשיו הגיע הזמן לכתיבת פרק חדש, מסעיר ומרתק. אני מזמין אתכם ללמוד מהניסיון הירושלמי.
כפי שהצלחנו בירושלים לשנות את המגמות השליליות שאפיינו אותה בעבר באמצעות התמקדות ביתרונות היחסיים שלה, ניתן לקחת את היתרונות היחסיים של המושבים ושל מדינת ישראל ולהפוך את המושבים לכאלה הנסמכים על השורשים בקרקע, מהדקים שיתופי פעולה עם ההיי-טק הישראלי ומצליחים לחולל מהפכות כלכליות וטכנולוגיות שיוצאות לעולם כולו.
לא רק הפלפל המסורתי כמוצר, אלא פלטפורמה לרעיונות ופיתוחים בתחומים שנוגעים לקרקע, שדה ניסויים לטכנולוגיות חדשות שאותן אפשר לייצא החוצה. כך יהפכו המושבים לחוד החנית המודרני של ייצוא הידע החקלאי לעולם".
 
מזכ"ל תנועת המושבים, מאיר צור הודה לברקת ואמר: "זה מאוד מוערך לראות אנשים שהם מלח הארץ. אנשים ששירתו בצבא בתפקידים משמעותיים ושכיום מכהנים בתפקיד מתוך שליחות אדירה. אני מודה לך שאתה מכבד אותנו כאן. אנשים כמוך שנמצאים בהנהגה, זה תמיד כבוד. אתה שייך לחומר שלנו".
מדברים קרקעות - מחזקים את ההתיישבות!
ראשי מועצות מכל רחבי הארץ
מדברים על הותמ"ל ועל מצוקת הדיור
מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור: "אנחנו מרכז כפרי השונה מהעולם. בעולם הכפרים הם עניים ושווי האדמות זול. אצלנו זה הפוך. המרחב הכפרי מפותח ובו אנשים טובים לצד חיי קהילה, חינוך ותרבות עשירים. מה שאנחנו תורמים למען החברה הישראלית מהמקום שלנו אף אחד לא תורם". צור הוסיף: "אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בשנים הבאות עם ראשי מועצות עוינים שלא יודעים מה זו חקלאות ומה החשיבות שלה ועשויים לראות את החקלאות כמטרד שמפריע לתשתיות, הביוב ועוד".
צור דיבר על שיתוף הפעולה של המרחב הכפרי כולו כנגד הותמ"לים: "הכוח המשותף אינו שאלה. אנחנו לא מספיק חזקים כשכל אחד יפעל בעצמו. הכוח המשותף שלנו הוא משמעותי. מלבד החקלאות, עלינו לחזר את הקהילה במושבים, זאת כדי שנישאר כמושב ולא נהפוך להיות שכונה בעיר. שיתוף הפעולה שלנו עם המועצות הוא הכרחי הכוח של המועצה במרחב הוא הכרחי, הכוח של מרכז המועצות הוא הכרחי. אנחנו רוצים לעבוד יחד ולהיות חזקים".
ראש המועצה האזורית כרמל, כרמל סלע: "מרחב כפרי זו מילה שכוללת בתוכה הרבה מאוד מרכיבים. ויש תמיד מלחמה של המדינה על התשתיות הלאומיות. המועצות האזוריות מבינות את הצורך הזה אך רוצות לשמור על התשתיות שלהן. אנחנו חייבים לשמור על התנועות של המושבים והקיבוצים כי אחרת לא יהיה גוף שישמור על הצרכים המשתנים של המושבים והקיבוצים".
יו"ר המועצות האזוריות, עמיר ריטוב: "הותמ"ל הוא האיום הגדול ביותר שקיים על המושבים ועל הישובים לידינו. המדינה אומרת שהיא נמצאת במצב חירום ולכן אין זמן להגיע להסכמים ומקבלת החלטות מהירות ודורסניות. מדינת ישראל אומרת שהיא צריכה לייצר עוד 200 אלף יחידות דיור ולכן היא צריכה עוד 500 אלף דונם על חשבון השטחים החקלאיים. זוהי סכנה. אנחנו קיבלנו החלטה שאנחנו נלחמים עם ההחלטה הזאת.
ראש המועצה האזורית מבואות חרמון, בני בן מובחר: "אנחנו מתמודדים עם מגרשים פנויים. חשוב שיהיו לנו ישובים גדולים וחזקים כדי לחזק את האזור. אנחנו מחזקים את קריית שמונה ונותנים להם דונמים ורואים את החוסן האזורי כי אם נחזק את קריית שמונה, אנחנו נהיה מועצה חזקה יותר. חשוב לנו לחזק את החינוך, כ- 30% מתקציב המועצה הולך לחינוך. אם לא נצליח להחזיר בנים לגור באזור ולחזק דמוגרפית את האזור, מדינת ישראל תצטרך להקים בסיס צבאי גדול יותר.
ראש המועצה האזורית ברנר,  דורון שידלוב: "אצלי ברשות אמנם אין ותמ"לים , אבל אני רואה בותמ"לים כדבר שאינו דמוקרטי. הערים מנצלים את זה כדי לגזול את האדמות החקלאיות שלנו באצטלה של דיור. לפני שנה וחצי העברנו לרחובות 400 דונם עבור מצוקת הדיור ועד היום לא ראינו אפילו מבנה אחד. והיום לוקחים לביל"ו אדמות כי יש עוד יכולת לקחת אדמה חקלאית ולהפסיק את העיבוד. אנחנו נלחמים על כל חלק וחלק מהאדמות שלנו. נראה כי יש זרוע לאומית להתנקם בהתיישבות. חלק מהאתגר שלנו זה הבלימה וההתמודדות".  
ראש המועצה האזורית הגליל התחתון מוטי דותן: "המרחב הכפרי הוא לא הבעיה, הוא חלק מהפתרון. אנחנו לא נתנו שייגעו באדמות שלנו. המדינה מדברת להביא 30 אלף תושבים. אחת הסיסמאות היא משאב הקרקע הוא הלך ומתכלה ומי שמחזיק בו הוא אנחנו. הסיסמא של הותמ"ל גורם ליזמים להפעיל לחצים נוראיים וזה יוצר מריבות אצלנו בקהילות".
ראש המועצה האזורית הערבה התיכונה, ד"ר אייל בלום: "המשימה ליישב את המדינה היא משימה גדולה. ולכן האתגרים שלנו הם אחרים. להסתכל מה קורה במרכז הארץ על איוש הנחלות ולראות שזה יכול לקרות בפריפריה- גם בצפון וגם בדרום. בערבה התיכונה העיסוק הוא רק בחקלאות. אנחנו נעשה את הפל"ח בצורה מסודרת ומושכלת. יש סיכון שיום אחד היישוב יהיה חלק מהערים. אבל המציאות תהיה שהערים ימשיכו ויגדלו אבל הישובים לא".
יועמ"ש ויו"ר אגף הקרקעות של תנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח אשר הנחה את הפאנל אמר: "בשנה וחצי האחרונות אנחנו מתייחסים למצוקת הדיור. זה פוגש את המועצות האזוריות בתחום שלכם ואיך מתנהל שיתוף הפעולה בין העיר לבין הישובים ליד". 
תנועת המושבים על חוק הותמ"ל:
"יוצרים קואליציה רחבה. נגיש עתירה לבג"צ"
יועמ"ש ויו"ר אגף הקרקעות של תנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח:
"הרעיון להאריך את חוק הותמ״ל הינו בדיוק הדבר שלגביו הזהרנו בזמנו,
זהו מדרון חלקלק שבו כלי אגרסיבי ובלתי חוקתי הולך ומתעצם במקום שילך ויעלם מן העולם, ואנו נערכים לסכל ניסיון זה גם בכנסת וגם בבג״צ אם נצטרך״

בפאנל סוער שהתקיים אמש באילת בנושא זירת הנדל"ן במרחב הכפרי על חוק הותמ"ל השתתף גם מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, עו"ד עדיאל שומרון
 
יועמ"ש ויו"ר אגף הקרקעות של תנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח פתח את הפאנל ואמר: "במידה ויהיה ניסיון להאריך את חוק הותמ״ל במתכונתו הנוכחית אנו נפעל בהתאם לפנייתנו הנחרצת שהייתה התרעה לפני עתירה לבג"צ  כנגד החוק ונגיש עתירה לבית המשפט, בנוסף אנו ממשיכים לקדם את תיקונו של החוק דרך הכנסת בהצעת חקיקה שהגשנו שמטרתה הגנה מרבית על הקרקע החקלאית בעת הכרזה על מתחם מועדף לדיור, ואנו חוברים כעת לראשי ערים שדווקא מתנגדים להליך הותמ״ל בכדי ליצור קואליציה רחבה ככל שניתן״
 
מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, עדיאל שומרון השיב ליפרח ואמר: "אם לא היה ותמ"ל לא היו יחידות דיור. יש מושבים מסביב לערים והם לא כולם יישארו כמו שהם". שומרון אף הוסיף: "רמ״י מרכז מאמצים גדולים בתקופה הזו במצוקת הדיור ובשיווקים שנועדו להגדיל את היצע הדיור יחד עם זאת אנו מודעים לצורך שלנו להגביר את קצב העבודה מול המושבים בנושא הסדרת הזכויות ואנו אכן נעשה זאת, אנו מכבדים את חברי המושבים ואת זכויות האגודות אך אנו צריכים קרקע לשם הגדלת ההיצע ואין ספק כי מושבים באזורים מוטי פיתוח יפגעו, לגבי התעסוקה החלופית נשקול החלת הנחות אזור גם לשימושים שאינם קייט כפרי.
 
עו״ד עמית יפרח ענה לו : "המשימה הראשונה והחשובה ביותר הינה עיגון הזכויות והעברת בעלי הנחלות לתשתית חוזית ארוכת טווח אנחנו דוחפים בכל הכוח את המושבים להיערך לחתימה ואת המנהל לקדם את הערכות הפנימית שלו, לצערנו הקצב הינו איטי ואינו מספק בעקבות הכוונה של שר האוצר להאריך את חוק  הותמ״לים. הרעיון להאריך את חוק הותמ״ל הינו בדיוק הדבר שלגביו הזהרנו בזמנו, זהו מדרון חלקלק שבו כלי אגרסיבי ובלתי חוקתי הולך ומתעצם במקום שיילך ויעלם מן העולם, ואנו נערכים לסכל ניסיון זה גם בכנסת וגם בבג״צ אם נצטרך״.
 
בפאנל השתתפה נחמה בוגין, שמאית מקרקעין, אגרונומית ומשפטנית: תהליך השבת קרקע לרמ״י צריך להיות מנוהל באופן חכם בהיבט הכלכלי, האגודה זכאית לפיצוי כספי בגין הקרקע ולייזום במגרשים ששווים 20% מהתוכניות החדשה, יש לנהל מו״מ עם רמ״י להגדרת מגרשי הייזום ובמקביל עם יזם שיבצע עיסקה עם  האגודה  וישלח דמי ייזום מכסימליים.
 
עו"ד חגי שבתאי אמר: "אני קורא לסיים את החתמת חוזי החכירה לדורות במושבים בפרק זמן קצוב. אין סיבה לא לסיים משימה שהוטלה על רמ"י עוד בהחלטה מספר 1. אני קורא להגברת השקיפות בפעולות רמ"י בפרסום יותר החלטות וכן בנוגע להליכי קבלת החלטות שכן הקרקע הינה המשאב העיקרי של המדינה ויש להתנהל בשקיפות מלאה"
 
מנכ"ל מבט מושבים, יוגב שריד: "מדינת ישראל הביאה לפתרון למצוקת הדיור וגם לחברי המושבים. אנחנו לא רוצים שכל לול יהפוך לפתרון למצוקת הדיור. אבל אנחנו רוצים שיהיה פתרון שיהיו הסבה של חלק מהלולים. פרקטית היום כדי ליישם את זה, יש להסדיר את נושא הבית השלישי.
 
שולה בן צבי, מנהלת אגף חוזים לדורות בהתיישבות ברשות מקרקעי ישראל: "זה לא פשוט אבל אנחנו משקיעים המון זמן לייצר מערכת של חוזה חכירה לדורות. אתם מקבלים חוזה עם תנאים גמישים. כדי לשכן כל קרוב בהחלטה ולאו דווקא בן ממשיך אחד. ניתן יהיה לקבל מיוני 2011 שכל מי שבנה תוספות בנייה ומצטרף להחלטה , אנו נחזיר לו את כל הכסף שהוא שילם ועד לסכום 375. מי שרוכש את זכויות הרכישה".
 
ד"ר אינג' רות פרום אריכא ממשרד החקלאות: " כדי שההחלטות הללו יצאו לפועל יש לעשות אותן יותר נגישות. לגבי הותמ"ל- היה צריך לקרות שינוי. אבל השינוי הלך צעד אחד קדימה ובאגרסיביות מטורפת מבלי להתחשב בשטח ובמה שבאמת קורה. לא תוך כדי דריסה של כולם בדרך. צריך שהציבור יבוא וישמיע כדי שכולם יהיו במצב הוגן"
 
מנחה הפאנל, עורך הנדל"ן בידיעות אחרונות, עופר פטסבורג: "סין אומרת שהקרקע היא ביטחון מזון של תושביה. ומדינת ישראל דווקא היא לא חושבת ככה".
תנועת המושבים "כדי לשמור על הקרקע חייבים לשמור על החוקים"
כך אמר עו"ד עמית יפרח בכנס תנועת המושבים בפאנל בנושא: "הועדה לבחינת מדיניות בנוגע לשימוש יעיל בקרקע וחוק ההתיישבות"
 
יועמ"ש ויו"ר אגף הקרקעות של תנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח: "אני רוצה להתייחס לכל המדיניות הקשוחה שקיימת לצמצום הפעילות החקלאית הלא חוקית במושבים. אני חושב שחוק ההתיישבות עבר בדיוק את אותה החוויה. במשך שנים רבות יש במושבים רבים סדרה של הפרות חוק. ככל שמספר החקלאים הולך ומתמעט ולחקלאים יש צורך להשתמש באמצעי ייצור נוספים שלא שלהם, כאן מתחילות הבעיות והפרות החוק". עוד הוסיף יפרח: "אם אנחנו רוצים לשמור על הקרקע, חייבים ללמוד אצלנו לשמור על החוקים ולייצר מדיניות שעומדת בחוק ההתיישבות ככל שניתן, כאשר במקביל תנועת המושבים עושה הכל כדי לייצר איזושהי מדיניות שתאפשר להקל על החקלאים והתושבים. התפקיד שלכם בהנהלות המושבים זה להעביר לבעלי הנחלות שיש דבר כזה שנקרא חוק ההתיישבות ולעמוד בו"
 
אריאל למדני, הממונה על חוק ההתיישבות: "דיבר על תנאי הסחר בחקלאות ובהרעה בתנאי הסחר. לאורך השנים אנחנו רואים ירידה בהיקף השטח החקלאי זאת לצד הקטנה במספר החקלאים. ובמקביל מגמה של התייעלות ופריון גבוה בענף החקלאות. מדיניות הקצאת הקרקע נקבעת על ידי רמ"י, לפי חוק ההתיישבות כאשר מחזיק בקרקע חקלאית לא ינהג בה שימוש חורג אלא על פי היתר. למדני סקר את הועדות שהיו לאורך השנים. כמו ועדת יוסי ישי מ- 2007 להפנמת יתרונות לגודל ולשמירה על המשק המשפחתי, ועדת שרה אייל, בשנת 2016 אשר התמקדה בהתייעלות ומתן היתרים להפחתת רגולציה והגמשת הקריטריונים ועל הועדה הבין משרדית שהוקמה ביולי 2016 לא סיימה את עבודה עדיין. למדני הוסיף: "בשנים האחרונות משרד החקלאות מקפיד יותר על נושא חוק ההתיישבות גם על ידי מחוזות משרד החקלאות. המטרה שלי היא לסייע איפה שיש הפרה או חשד להפרה כדי להסדיר את הנושא".

ראש המועצה האזורית מרחבים, שי חג'ג' אמר: "אם בממשלה רוצים לראות בנו, החקלאים, שותפים, עליהם לדעת לשמור על החקלאות- לטובת עם ישראל. הבעיה המרכזית היא בהתייחסות של הממשלה לחקלאות לאורך השנים. יושבים פה ראשי הארגונים שלנו, ואני שמח לראות כאן את ידידי ניר מאיר, מזכל התנועה הקיבוצית. יש פה כוח עצום שהביא לשינויים בהחלטות שכמעט הביאו לחיסול החקלאות בזכות איחוד כוחות. רק לפני חודש רצו לקצץ בלא פחות מ 54% ממכסות המים! ישבנו יחד כולנו, ראשי המועצות יחד עם כל התנועות והארגונים, ובכוח עצום, מנענו את ההחלטה חסרת האחריות הזו." עוד הוסיף חג'ג':  "פעם חקלאות היה ערך לציונות ואהבת המולדת. החקלאות מסמנת את גבולות המדינה. בכל שנה אנו זורעים 30,000 דונם חיטה מתחת לקו הבצורת- בידיעה שנפסיד. אבל אנחנו עושים זאת, כי בכל חלקה לא זרועה- יש מאהל."
ד"ר אינג' רותי פרום אריכא, מנהלת הרשות לתכנון במשרד החקלאות: "אחד הטיעונים החזקים זה כשמדינת ישראל קמה היה קל להתעסק עם האגודות מאשר עם האנשים. היום הדברים הולכים חזרה. אנחנו רוצים להעביר את המרחב הכפרי עם הפנים הלאה ולכן הקמנו בשנת 2016 את הועדה ובה חוזה לניצול יעיל". פרום אריכא הוסיפה: "אנחנו מחכים בסבלנות. רמ"י רוצה את זה יותר מאיתנו. הם רוצים לנהל את הקרקע על בסיס מה שהם מבינים".
 
יוסי ישי, מנכ"ל מושבי הנגב: " צריך להחליף דיסקט ולהפסיק עם עסקים כרגיל. מ- 20 דונם חממות לא ניתן להתפרנס. יש כשל מובנה ויש צורך קיומו במשק המשפחתי וזאת על ידי כדאיות והתייעלות. כבר לא 20 חולבות אלא מעל ל- 100 חולבות. אם ניקח את החקלאים, חקלאי רציני שרוצה לייצא, אם אין לו מסה של 500 דונם אז אין לו יכולת להיות על המדף והוא לא יגיע לא לרוסיה ולא לאירופה. ככה שאנחנו מצד אחד רוצים לשמור על המשק המשפחתי ומצד שני להתייעל.
עוד הוסיף ישי: "אני אומר קואופרציה כמו המודל של מושבי הנגב. מדובר בהתארגנות של 34 מושבים שהחליטו לעבוד במשותף. יש להם 140 אלף דונם קרקע. מצד שני נוצרה כאן אינטגרציה לאורך ולרוחב. יוצרים שיתוף פעולה עם המושבים שחברים בו. מושב שזקוק לקרקע או חקלאים שרוצים לייצא, ההתארגנות מעמידה לרשותם קרקע, תשתיות ,הובלת קולחין וכו'. זה מה שצריך לעשות. לפני שנה וחצי הוקדמה ועדה החדשה לביטול המדיניות של ההתיישבות, הרצון היה להפיל את המשק המשפחתי. כרגע הקרקע בשלה ושימורו של המשק המשפחתי זו צורך לאומי. יש להתייעל באמצעות שיתופי פעולה בתוך ההתיישבות תחת בקרה מינימלית כדי שהקרקע תעובד והשטחים החקלאים יישמרו". 
פתרונות במשק המשפחתי: על סוגיית הבן הממשיך, ירושה ופיצול נחלה

יועמ"ש ויו"ר אגף הקרקעות של תנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח פתח את הפאנל ואמר: "אנו חיים היום בעידן בו הנחלה היא הנכס היוקרתי ביותר בשוק הנדלן. ככל שערך הנחלה הולך וגדל כך גם הקושי. לחלק את הנחלה בין הילדים זו משימה בלתי אפשרית.  היום ההורים מקבלים הרבה פעמים החלטות על בסיס מידע חסר וזה יוצר טעויות וקשיים. אנו משקיעים מאמץ גדול מאוד בכדי שנוכל לפצל את הנחלה בתנאים טובים יותר, בכדי שנוכל לתת חלק מהנחלה שירשם על ילד שאינו מקבל אותה. אנו עוסקים בזה הרבה בכדי לייצר פתרונות ולייצר מידע לחברים בסוגיה הזו. הסוגיה מורכבת ויש לה הרבה היבטים".
עו"ד אורי זליגמן, שותף במשרד עו"ד קלונר ושות' אמר: "שר הכלכלה הוציא לפני שנה צו שמנסה לעשות סדר אצל המשפחות שיש להן בנים ממשיכים. יש את הסבים שהיו המתיישבים הראשונים שהתקבלו לחברות, וכיום גם הנכד התקבל לחברות. יש היום מצב של 6 אנשים שיש להם 6 קולות להצבעה באגודה על סמך החזקה בנחלה אחת. יש הרבה מושבים שמרגע שיש בן ממשיך גורעים את ההורים. אני לא הייתי מרוצה מהפתרון הזה. כל האפשרויות השונות כתובות בצו. השר המליץ על התקנה ורצה בהתחלה להחיל את זה אוטומטית על כל ישוב וישוב. התנועות מחו ורצו שזה יהיה וולונטרי. עד היום רק מושב בית חנן אימץ את זה. בהרבה מושבים יש מצב שרק אחד מצביע וזה יוצר אי שוויון מוחלט".  
עו"ד אייל סודאי, מחיימסון סודאי ושות' דיבר על סוגיית המיסוי הכבד הנדרש במכירה של נחלה וסוגיית ההחלטות הספציפיות של המנהל, שמגבילות את היכולת לעשות בנחלה מה שאנו רוצים. עוד הוסיף ואמר: "ההורים לא רוצים בלאגן וסכסוכים עם הילדים. האופציה היא מכירת הנחלה אך שליש עד 40% ילך למיסוי ולכן זה לא מיטבי. קיימות אופציות נוספות כמו  העברה ללא תמורה ועל ההורים לבחור ילד אחד ולתת לו את כל הזכויות בנחלה. ברגע כזה הם מתנתקים ממנה ואינם כבר חברי אגודה והילדים הם בעלי הקניין או אופציה של צוואה. יש האומרים שהאופציה הטובה ביותר היא מינוי הבן הממשיך-, למרות שזו יוצרת המון סכסוכים.
יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, חיים מסילתי דיבר על סוגיית דמי הרכישה כדמי מכירה: "בעולם השמאות יש מתן שווי לכל דבר בנחלה. יש כאלו שזה ברור להם אבל אין מוסכמות בעניין הזה. לשכת השמאים חרטה על דגלה להגיע לכל המגזרים".
עו"ד תמיר יחיא: "הבעיה המרכזית בבחירת בן ממשיך היא שהוא  ממונה בגיל מאד צעיר הרבה פעמים. האחים מגיעים לבית משפט וזה מעכיר את האווירה במשפחה. האחים רוצים לבטל את המינוי עם כל הטענות האפשריות. בעיה נוספת היא שבתי משפט לא יודעים מה זה בן ממשיך.  אנו משתדלים ליידע את החברים שהמושבים עומדים לעבור לחוזה דו צדדי כדי שימנו בן ממשיך.
עו"ד אפרת חקיקת, נוטריון ומגשרת: "יש הרבה משפחות שמסוגלות למצוא פתרון על ידי גישור.  אנחנו שואפים שמשפחות לא ילכו לבית משפט ולכן אנו מציעים את הגישור. זה משליך עלינו כקהילה. גישור הוא כלי מאד אפקטיבי בעל יתרונות רביםומהווה הליך הרבה יותר זול . האינטרס שלי הוא מציאת הפתרון כמשפחה מתקשרת.
מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים  במועצה האזורית דרום השרון, תמי פרבר: "כשהתחלנו את הפרויקט במטה יהודה ודרום השרון ידעתי שהבן ממשיך הוא סוגיה מרכזית אבל לא הבנו את משמעותה בהיבטים השונים. כדי להנגיש את המידע קראנו לתכנית משפחה ממשיכה. יצרתי אתר אינטרנט שהדגיש את כל התכנים והאירועים, רשימת תפוצה ועוד. הקשר עם ועדי הישובים הוא חשוב כי הם יודעים למפות את התושבים שלהם".
מדברים קהילה
הקהילה - האתגר הבא של המרחב הכפרי
תנועת המושבים:
"חיזוק הקהילה היא האתגר הבא של המרחב הכפרי"
 
תנועת המושבים קיימה פאנל בנושא חיזוק הקהילה כאתגר הבא של המרחב הכפרי.
 
מנהלת אגף חברה וקהילה, שירי ארדיטי נחום פתחה את הפאנל ואמרה: "כולנו מבינים למה הקהילה חשובה. לחבר את האנשים. יש לי מנעד רחב בין האגף
היכולת לטוות נושאים בקרב הילדים ובמערכות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי במסגרת בני נוער זה משהו שאנחנו רוצים אותו יחבר את שכבות האוכלוסייה. אם אך אחד לא יכיר את סיפורו של המושב ולחזק את הוותיקים גד לא הועלנו בשום דבר. העשיה המשמעותית היא דל בני המושבים אגף חברה וקהילה ותכנית שריגים. 
 
מנהלת פיתוח וחברה באגף חברה וקהילה בתנועת המושבים, שושי נשר: "תנועת המושבים מתוך חשיבה אסטרטגית וסט ערכים המקדשים את הקהילה, בוחרת לדחוף לעשייה, מקרבת לכל הקהילות במושב לקהילה בעלת רשת ביטחון בדרך של עשייה, פעילות קהילתית, אלבום מייסדים, ארכיונאים, ספרנים, פורומים ובעיקר בינוי וחיבור קהילתי"
קרן חזן מבני המושבים אמרה: "השורשים של בני המושבים הם בתנועת המושבים. התנועה מתחילה מהישובים, לא עובדת מלמעלה למטה. זו היסטוריה שמלווה אותנו עד היום. התנועה היא לא זו שבתל אביב אלא זו שבישוב. מי שעושה את התנועה זה השטח ואנו עושים הכל לחזק את הקשר עם השטח.
 
חגית ברטוב מתכנית שריגים אמרה: "תכנית שריגים מחזירה חזרה לחברה הישראלית את המסורת היהודית. התכנית היא שילוב של תנועת המושבים ובני המושבים. כשאנחנו רוצים שזה יגיע אל כל המושבים בארץ. כאשר הרעיון הוא לתת מקום למורשת המושבים ולהפוך את נושא הקהילה במושב לבית – באמצעות טקסים וחגים. לתת מקום לתרבות היהודית ולחבר לחברה הישראלית. מהות התכנית זה לשים את המושב במרכז.
 
קרן חזן מבני המושבים: "השורשים של בני המושבים הם בתנועת המושבים. התנועה מתחילה מהישובים, לא עובדת מלמעלה למטה. זו היסטוריה שמלווה אותנו עד היום. התנועה היא לא זו שבתל אביב אלא זו שבישוב. מי שעושה את התנועה זה השטח ואנו מחזקים את הקשר עם השטח".

בנוסף דיברו דר' אבי שניידר על הקהילה במושב במאה ה-21  וניתאי קרן מקרן פיתוח וארגון קהילתי בע"מ.
המסע לפולין של תנועת המושבים, תנועה במסע, יוצא לדרך.

ראש אגף חברה וקהילה, שירי ארדיטי נחום מדברת על המסע לפולין, תנועה במסע

 

מדברים חקלאות - מחזקים את המרחב הכפרי
החקלאות הישראלית:
מנכ"ל מועצת החלב, מיכל קראוס בפאנל על החקלאות הישראלית:
"למרות טרנד הטבעונות, קיימת מגמה של עלייה בחמש השנים האחרונות של צריכת החלב"
 
במהלך כנס הנהגות המושבים התקיים פאנל חשוב על החקלאות הישראלית ועתידה. מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור: "החקלאות והמרחב הכפרי כולו נמצאים בשנים האחרונות בתקופה מורכבת ומאתגרת. אנחנו רחוקים להיות בחוף המבטחים אבל אנחנו בכיוון הנכון. כל הסעיפים אותם העלו על סדר היום הציבורי נמצאים על השולחן וטופלו או מטופלים". בהקשר של המים אמר צור: " מאז תיקון 27, כולנו מבינים שצריכים לשלב כוחות ולעבוד יחד. ואנחנו עושים זאת- גם בתיקון וגם בפיצוי". צור הוסיף: "למרות כל הבעיות שלנו, כולם, כל תושבי המדינה היו רוצים לחיות במרחב הכפרי ולהיות חלק ממרקם הקהילה, החינוך והתרבות שיש במרחב הכפרי. יש לנו הזכות לגדל ולייצור חקלאות בעם ישראל.
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן: "הגיע הזמן שממשלת ישראל תממש בהחלטותיה המעשיות את מה שראשיה אומרים  ומתגאים על החקלאות כשהם נמצאים בחו״ל. אין ניסיון אמיתי לשתף עמנו פעולה וגם כאשר מביאים יוזמות חיוביות דוגמת הגדלת מספר העובדים הזרים, מלווים זאת בהגדלה דרמטית של הוצאות החקלאים והופכים את היוזמה לבלתי אפשרית. דוגמה נוספת היא שמאפשרים לענפי פירות קטנים לפרוש ממועצת הצמחים ומוציאים בעל כורחו את ענף התפוח המקיף כ30 אלף דונם ורובם מעובדים ע״י מושבים וקיבוצים והחיבור שלהם למועצת הצמחים חיוני ויעיל". וילן הוסיף: "בשנתיים האחרונות היו מספר ענפים שהצליחו יפה- החלב, הירקות, האבוקדו, התמרים ועוד. ועם זאת חייבים להיאבק ליישום אסטרטגיה ממשלתית לחקלאות ואת זאת נשיג בהליכה משותפת ומאוחדת של כל החקלאים על ארגוניהם השונים".
מנכ"ל מועצת החלב, מיכל קראוס: "אגף החלב הוא אגף מתוכנן. אנחנו מייצרים 1.6 מיליארד חלב בשנה. למרות טרנד הטבעונות, קיימת מגמה של עלייה משמעותית בחמש השנים האחרונות של צריכת החלב. הענף החקלאי שראש הממשלה הכי הרבה מדבר עליו בגאווה זה על תנובת הפרה הישראלית.
בכדי לשמור על הענף הזה, אנו נדרשים להתעקש מול הרגולטור – שזה משרד האוצר כשכל המטרה שלהם זו כלכלה חופשית כשהצרכן הוא המלך". עוד הוסיפה קראוס: "כמות המשלחות שמגיעות לארץ ללמוד את הענף הן גדולות. הענף שלנו מתוכנן ואין בו אין סודות, כל אחד יודע בכל דקה מה קורה בענף. אנחנו רוצים ענף מתוכנן כי זה נכון למדינת ישראל. אנחנו רוצים שמירה על המשק המשפחתי. לכך נדרשת חומה סינית שלא מעבירים מכסות בין הקיבוצים למושבים כי אחרת הגדולים יאכלו את הקטנים. יש חשיבות לשמירה על המשק המשפחתי. על המחלבות אמרה קראוס: "המחלבות במדינת ישראל הן בבעלות פרטית.  לעומת בעולם שהן בבעלות של החקלאים. אם לא יהיה תכנון, אז מי שיתכנן את החלב יהיו המחלבות. כאשר האינטרס שלהן זה הרווחיות שלהן, ולא שמירה על הרפתן או על המשק המשפחתי. ולכן תכנון רגולטורי הוא הנכון במדינת ישראל".
במהלך הפאנל דובר על רצון משרד החקלאות לבטל את מועצת הצמחים.
מזכיר ארגון מגדלי הירקות מאיר יפרח: "ענף הפרחים היה פעם ענף לתפארת. מהרגע שמועצת הפרחים בוטלה, הוא ללא תקציב, ענף שנעלם. בבוקר בהיר אחד הודיע לנו משרד החקלאות כי בכוונתו לפזר את מועצת הצמחים. המועצה שמורכבת מארבעה ענפים אוטונומיים לחלוטין. ניתן לראות שמשרד החקלאות רוצה לבטל במועצה את ענף הפירות בגלל כמה אנשים שרוצים לפרק. זו טעות. ללא גוף כזה נמצא עצמנו ללא ייצור משמעותי. כולל הובלת שוק סיטונאי. השוק המקומי לא יכול להסתובב בלי יד מכוונת, בלי מידע או הדרכה.  המועצה היא זאת שמרכזת את המידע הזה. הסברנו את זה לשר. ענף הירקות הוא ענף חזק ומאורגן. ההתבטאות של מנכ"ל משרד החקלאות שהמועצה מתעמרת בחקלאים, זה שקר. מצד שני אני לא מאמין במועצה שתובעת את המגדלים שלה ושצוברים חוב במשך 7 שנים והיטל".
מזכיר ארגון מגדלי הפירות, איציק כהן הוסיף: "במידה ולא תהיה מועצת צמחים אז לא יהיה מי שיטפל בזנים או ינהל מו"מ עם קנט על כל ענף וזן. קיימת קבוצה מסוימת של חקלאים שלא רוצים את המועצה כי המועצה עוסקת המון בתביעות כל הזמן. את המתנגדים יש להוציא החוצה. כשסגרו את מועצת הפרחים , אז הענף כמעט נעלם.
כרמל סלע, ראש המועצה האזורית כרמל ואחראי על החקלאות במועצות האזוריות דיבר על העבודה מול הפוליטיקה: "לכל פעולה, אם היא פרטית או ציבורית צריך להסתכל על המילים – מה ואיך. מה אנחנו כחקלאים רוצים. הבעיה שלנו כחקלאים זה שלכל אחד יש מה אחר. אנחנו צריכים להגיע למה אחד. זו הבסיס לכל פעולה שאנחנו רוצים להביא. לגבי האיך – אם לא ננצל את הכוח הפוליטי שלנו לא נצליח. המדינה אוהבת לעבוד מול גורם אחד. אבל אם יש כמה אנשים אז המדינה עושה הפרד ומשול. ובגלל זה אנחנו צריכים לעבוד יחד. הציבור מבין את הצורך לשמור על החקלאות ועל השטחים הירוקים. הבעיה היא האוצר".
מזכ"ל הפועל המזרחי, איציק אליה הוסיף: " אם מישהו היה חושב להזרים מים לנגב לפני 20 שנה אז לא היו מאמינים. 140 אלף דונם ואנחנו צובעים את הנגב בירוק. כל מושבי הנגב התאחדו לחברת משקי הנגב. המושב יושב מהצד ולא עושה כלום, חברת מושבי הנגב מארגנת את הכל. אנחנו עוסקים בחקלאות וחושבים תמיד קדימה, במה להקיע ואילו גידולים חדשים לגדל. הפעילות המשותפת של המושבים משדרגת את המושב ואת ערך האדמה לעין ערוך".  
פלג אוריון, יו"ר אגף המשק בתנועת המושבים אשר הנחה את הפאנל אמר: "טיפול תנועת המושבים בחקלאות ובחקלאים הוא אינטנסיבי. ישנם אתגרים רבים בחקלאות במגוון תחומים והפתרון הטוב ביותר הוא לעבוד בשיתוף פעולה של כל הגורמים המשפיעים קרי תנועות, ארגונים ומועצות מקומיות לטובת החקלאות..
רו"ח יהודית קריסטל מברית פיקוח סיפרה על שירותי החברה למען החקלאים והמושבים.

תנועת המושבים מאחלת לך ולבני משפחתך
שבוע טוב ומוצלח!

 
דפנה כהן-נוריאל | Israel | 050-8482856
נשלח באמצעות תוכנת ActiveTrail